מיהו מנהיג?

אם נעשה משאל בקרב בני אדם בהקשר של הובלה ומנהיגות נוכל למצוא הבדלים עצומים בתשובות ומגוון גדול עוד יותר בתפיסה של "מיהו מנהיג" (אגב, מנהיגות איננה חייבת להיות במסגרת מוגדרת כמו ניהול, פוליטיקה הוראה וכדומה אלא גם במסגרת של משפחה, קבוצת חברים ועוד). בתוך קבוצה של אנשים אשר מובלים אחרי מנהיג אחד ניתן למצוא את כל קשת התפיסות, החל מאלו אשר הולכים אחרי המנהיג משום שהוא מתעניין בהם ומעניק להם מעט תשומת לב אישית ולבבית, ועד לאלו שהולכים אחרי המנהיג כי בתפיסה שלהם אותו אדם הוא איש שניתן לסמוך עליו ועל מומחיותו ויכולותיו בהקשר של פתרון בעיה מסוימת ולאו דווקא חשוב להם המישור הבינאישי.

מנהיג הופך להיות מנהיג אך ורק כאשר יש מאחוריו קבוצת בני אדם אשר תופסת אותו ככזה ומעניקה לו את תמיכתה. אחד התפקידים החשובים של מנהיג הוא לזהות את תפיסותיהם של אלו אשר תופסים אותו כמנהיג וכמוביל, לא על מנת לרצותם או ליצור מערכת של כדאיות משתלמת אלא כדי להעניק למונהגים שלו תמיכה וחיזוק במקומות בהם הם זקוקים לכך. מנהיג שפועל בדרך זו ויוצר הקשבה מלאה לאותם מונהגים ולצרכים שלהם מעלה את היכולת לשיתוף פעולה הרמוני ולתוצאות חיוביות משותפות.

ישנם מספר סוגים של מנהיגות שניתן לזהות:

מנהיגות מתוך מומחיות – זהו המנהיג שיודע להגדיר בעיות ולמצוא להן את הפתרון הטוב ביותר. הוא בדרך כלל יהיה מומחה בתחום המסוים שבו הוא עוסק. מקור העוצמה שלו היא המומחיות שצבר,  זהו מקור עוצמה פנימי. הוא אמנם נשען על ידע חיצוני לו אבל עוצמתו והובלתו נובעת מהיכולת האישית שלו לעשות שימוש נכון ומושכל באותו ידע ולכן באה לידי ביטוי באישיותו.

מנהיגות אישית חברית – (הנובעת מתוך חברות ולויאליות). זהו המנהיג שמוכיח בתוך המערכות הבינאישיות שלו חברות מסירות ונאמנות יוצאת דופן עם קרוביו וסביבתו. החברות שלו באה לידי ביטוי במתן עזרה כשצריך, בשמירת סוד, בהרתמות להובלת רעיון כלשהו, בהיותו אוזן קשבת איכותית, איש שיחה למופת  וכו'… המקור לעוצמה של מנהיג מסוג זה הוא פנימי, היות וסוג זה של הובלה נובעת מיכולת אישית ליצור מערכות יחסים בינאישיות מעולות המושתתות על ערכיות מוחלטת. אדם זה עשוי להיות מנהיג של קבוצה מסוימת גם אם אינו מנהיג רשמי.

מנהיגות מתוך כריזמה אישית – זהו סוג של מנהיגות ייחודית בה המנהיג המוביל הינו בעל יכולת להלהיב ולסחוף אחריו אנשים באופן מבריק. היכולת שלו מתבטאת בקסם אישי, התלהבות ואופטימיות חסרות פשרות ויכולת  "להדביק" את הקבוצה שלו ברעיונותיו למימוש עצמי אישי וקבוצתי. זהו מעין מגנט אנושי, מקור העוצמה הפנימי של מנהיג זה היא הכריזמה שלו, החדות שלו והאמונה בעצמו.

זהו מתוך איזה סוג אתם פועלים וצאו לשפר את השפעתכם:

  1. חשבו על השבוע האחרון – כיצד אתם רותמים את סביבתכם לעשות משהו שאתם רוצים, כיצד אתם נוהגים  להשיג משהו מאדם אחר ?
  2. שאלו את סביבתכם במה אתם יותר חזקים – במומחיות, במנהיגות מתוך חברות או במנהיגות מתוך כריזמה?
  3. כעת, בשבוע הקרוב נסו להתנסות בסוגי מנהיגות נוספים: אם בדרך כלל אתם פועל מתוך מידע, נסו בשבוע הקרוב לפעול מתוך חברות. אם אתם נוהגים לפעול מתוך כריזמה, נסו בשבוע הקרוב לצבור מידע ולהפוך מומחים.  

תורת העברת מסרים

פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו מנסים לבחור כיצד להעביר מסר מורכב או לא פופולארי, באופן ישיר או באופן עקיף. כביכול, התשובה ברורה מאליו. מה יותר נכון, פשוט ואמיתי מלדבר בישירות? פשוט להגיד את אשר חשוב לנו או את אשר על ליבנו? הרי בכך שאנו מדברים בישירות ללא תוספות, אנחנו מתקשרים בצורה האותנטית ביותר ולפיכך גם האמיתית ביותר.

ובכן, התשובה איננה כל כך פשוטה. ניתן לתת לכך דוגמאות רבות. לדוגמא, ייתכן ואנו חושבים שבן או בת זוגנו התלבשו בצורה שאינה מחמיאה להם. בהחלט יתכן שדווקא הפנייה הישירה דוגמת "אתה נראה רע כשאתה לבוש ככה!", היא צורת הפנייה המוטעית ביותר בהקשר הנ"ל, שהרי פנייה שכזו יכולה לפגוע באחר ובמקום לתת לו פידבק רלוונטי אנו אוטמים את אוזניו וגורמים לו סך הכול למפח נפש. דוגמא נוספת – דווקא פנייה של מנהל לעובדו "עשית עבודה גרועה" היא פנייה שעלולה פעמים רבות לשתק אותו ולא זו בלבד שלא תתרום לשיפור ביצועיו, אלא להיפך, תתרום לחוסר בטחונו ותפגע בתוצאותיו לטווח הארוך.

לפיכך, עלינו לבדוק תמיד מה הדרך העדיפה דרך מימד נוסף והוא מימד האפקטיביות, שזה אומר: מה הדרך הקצרה והיעילה ביותר להעביר את המסר על מנת לקבל את התוצאה הטובה ביותר. לדוגמא, לעיתים כאשר אנו רוצים להעביר מסר לא פופולארי או ביקורתי, לפני שאנחנו מעבירים את המסר עצמו באופן ישיר, חשוב לפתוח במשפטי הקשר כלליים שיאפשרו למקבל הפידבק להקשיב ולא לאטום את אוזניו ולהתגונן. וכך, אם ברצוננו לבקש מבן או בת זוגנו לעזור לנו יותר בעבודות הבית, וזאת מכיוון שלעניות דעתנו בכל יום אנו לא מקבלים עזרה שכזו או לא מקבלים אותה מספיק, רצוי לא להעביר את המסר באופן ישיר ולהגיד "את/ה לא עוזרים לי וזה מאד מכעיס אותי", אלא ראשית ליצור הקשר איכותי ביחס למערכת היחסים : "מכיוון שמערכת היחסים שלנו חשובה לי, וזה נכון בעיני תמיד לשתף אחד את השני כשמשהו מפריע, אני מבקש/ת שתעזור/י לי יותר בעבודות הבית כי אני מוצא/ת את עצמי עייף/ה מאד בסוף היום". דווקא גישה שכזו, למרות שהיא עקיפה יותר ודורשת מעט יותר השקעה, באופן מעט פרדוקסאלי, תהיה יעילה יותר ותייצר תוצאות טובות יותר במערכת היחסים בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

ניתן להבין זאת טוב יותר על פי הסתכלות על היקום הפיסי שסביבנו, לדוגמא על מערכת הכבישים ומסילות הברזל. פעמים רבות אנו נראה הנחת תוואי מסביב להר מסוים ולאו דווקא בדרך הישרה והקצרה ביותר. מדוע זאת? ייתכן ממספר טעמים. יכול להיות שמבנה האדמה הסלעי גורם להעדפת הדרך העקיפה. ייתכן שהעברת הדרך במיקום הקצר ביותר תפגע בבעלי חיים נדירים וייתכן שמדובר בסכנת התמוטטות וכדומה. הדוגמא מסבירה את מכלול השיקולים האפשריים כאשר בוחנים סוגיה מסוימת, כאשר לא בהכרח הדרך הקצרה ביותר היא העדיפה.

מניסיוני לאחר שנים רבות של אימון וליווי תקשורתי עם בני אדם, משפחות ועסקים, למדתי כי המסר היעיל ביותר הוא זה שנבחן ראשית ביחס לתוצאה המבוקשת וגם אם מסלול חשיבה שכזה מחייב אותנו להכנה מראש, התבוננות ואיתור תקלות אפשריות, המאמץ שווה בהחלט כאשר התוצאות משתפרות ללא היכר. צריך לזכור  : תקשורת מתמקדת ב"איך" ולא ב"מה". מניסיוני הרחב פעמים אינספור ראיתי איך מפספסים את המהות בגלל היעדר השקעה מספקת באיתור ה"איך" היעיל ביותר.

אז איך בוחרים?

  1. לפני העברת מסר כלשהו, ראשית חשבו האם העברת המסר הישיר עלולה בעיניכם לפגוע באדם שמולכם.
  2. במידה ולא, תמיד העדיפו את המסר הישיר.
  3. במידה וכן, בחנו כיצד להעביר את המסר כך שלא תיווצר פגיעה.
  4. בכל פעם שהעברתם מסר פוגעני, לאחר רגיעת הרוחות נסו לברר כיצד היה ביכולתכם להעביר את המסר בצורה כזו שהפגיעה הייתה נמנעת. למדו מכך למען המקרים הבאים.

כללי עזר לניהול מערכות יחסים

מרגע יציאתנו לאויר העולם אנו נכנסים לסביבה מסוימת וצריכים לחיות בתוכה – משפחה, גן, בית הספר, תיכון, צבא, לימודים, עבודה וזוגיות. במהלך החיים נוצרות לנו מערכות יחסים מגוונות, יחודיות ושונות, קצרות או ארוכות עם סביבתנו החיצונית שמשתנה לאורך כל חיינו כמו גם עם עצמנו. כדי לנהל מערכות יחסים איכותיות במשך כל זמן חיינו ישנם מספר דרכים ועקרונות שיוכלו לעזור לנו בכך, כמה כללי עזר חשובים:

להקשיב ולא רק לשמוע:

כל אחד חייב להקשיב לעצמו. אנו חייבים להקשיב לרצונות שלנו, לשאיפות שלנו. בהרבה ממערכות היחסים שלנו אנו נוטים לשכוח את עצמנו ושולחים את עצמנו למקום נידח בתוך סולם סדרי העדיפויות שלנו. לעיתים אנו נהיים כל כך לא קשובים לעצמנו עד שאנחנו שוכחים מעצמנו לחלוטין בים המטלות האינסופיות שיש לנו. כשאנו מפסיקים להקשיב לעצמנו אנו מוותרים על עצמנו ועל מה שחשוב לנו ובמשך הזמן אנו צוברים מרמור, כעס ותסכול שעלולים לגרום למשברים חמורים.

כשם שעלינו להקשיב לעצמנו, אנו חייבים להקשיב לסביבתנו. לא רק לדבר אלא פשוט לשבת, להקשיב ולראות איך הרצונות של סביבתנו משתלבים ביחד עם שלנו, בתוך המבנים החברתיים שלנו. לדוגמא, המשפחה שלנו, חשוב ביותר ליצור מערכת הקשבה מחודדת ועקבית, שכן הורים שאינם יוצרים הרגל של הקשבה כשהילדים שלהם קטנים, עלולים לפספס בעיות גדולות ולא לשמוע אותן גם כשהילדים יגדלו. בכל משפחה או מסגרת חברתית ניתן למצוא בתוך תהליך של התפתחות לפחות שלושה דברים שבעקבות שיחה פשוטה והמון המון אימון בהקשבה יצופו על פני השטח וילמדו את השותפים באותה מערכת יחסים הרבה דברים שלא ידעו אחד על השני.

להיות המילה שלך:

בסיס חשוב שהעמקנו בו כבר לא פעם הוא החשיבות של עמידה בהסכם, במילה. קיום ההסכמים הוא קודם כל עם עצמנו, כי אם אנחנו לא יכולים לסמוך על עצמנו שנקיים את שהבטחנו איך אנחנו רוצים שאחרים יסמכו עלינו? אם לקחתם על עצמכם החלטה כלשהי, בכלל לא משנה מה, להפסיק לעשן, לעבוד פחות שעות, ללכת למכון כושר, תקיימו!!!

אל תפרו את המילה שלכם, בכל פעם שאתם עושים זאת האדם היחיד שנפגע מכך לטווח הארוך הוא אתם עצמכם.

כמו כן, הפרות חוזרות של הבטחות ואי עמידה בהסכמים הן גורם מספר אחד למשברים, אי אמון, פירוק וסיכסוך במערכות יחסים. והבעיה הגדולה ביותר היא שזה לא קשור בגודלה של ההבטחה, בעומקה של המילה או בחשיבותו של ההסכם, זה קיים בכל אחד מסוגי ההסכמים וגם הקטנטן ביותר. הסתכלו על ילדכם, מה קורה כשאתם לא מקיימים דבר שהבטחתם להם? מהי תגובתם? מהו המחיר הנובע מכך אחר כך במערכת היחסים? כמה כואבת הפגיעה.

הוקרה וזכות:

פעמים רבות אנו לא זוכרים את חשיבותן של שתי נקודות מוצא עיקריות וחשובות אלו. הוקרה וזכות. ככל שאני מוקיר את עצמי כך עולה באופן ישיר ההערכה והאהבה העצמית שלי ובכך גם יותר קל לי ליצור מערכות יחסים שמתבססות על הוקרה ותחושת זכות ולא על ביקורת וציניות בלתי פוסקת. הוקרה וזכות הן שתי נקודות מעוררות במערכות יחסים ויש לשים אליהן לב כל הזמן ולא להרפות. במערכות יחסים בינאישיות ככל שתעלו את כמות ההוקרות כך תיצרו תחושת זכות גבוהה יותר גם אצלכם וגם אצל האדם איתו אתם מנהלים את מערכת היחסים. בעניין הזה כמה שיותר – יותר טוב. להוקיר, לאהוב, להעריך.

לדעת לסלוח

סליחה היא פרמטר חשוב בחיים בכלל ובטח בתוך מערכת יחסים. כשאדם יודע לסלוח לעצמו על טעויות שעשה, גם הקשות ביותר, הוא מונע מעצמו כניסה לתוך איזור ההאשמה העצמית, ההלכאה והשנאה העצמית. ואין מרחב יותר קשה ומונע צמיחה ממרחב זה. מתוך כך כשאני סולח לעצמי קל לי יותר לשאת את הטעויות של אחרים. כשאני יוצר עצמי כאדם סלחן שלא עושה עניין מכל טעות כיף ונוח לאנשים אחרים להיות לידי, להתפתחת, ללמוד ולגדול.

כיצד תתאמנו על התנהלות איכותית?

  1. זהו דילמה התנהלותית שלכם באחד מהפרמטרים.
  2. בקשו משוב מאדם הקרוב אליכם על כל אחד מהפרמטרים.
  3. התחייבו לשינוי והסבירו לעצמכם ולאחר באיזה פרמטר אתם הולכים לעשות שינוי. צאו לדרך.