אמונות במערכות יחסים

במהלך שנים רבות של עבודה עם אנשים, הצלחתי לאבחן מספר אמונות מובילות של בני אדם בהקשר של מערכות יחסים. חלקן של האמונות האלו מובילות מערכות יחסים רבות לצמתים לא פשוטות ולעיתים לסיכסוכים מיותרים.

רוב הקצרים נובעים בדרך כלל מאמונות, מחשבות וגישות אשר מתנגשות אחת בשניה באופן אוטומטי ומעגלי, אם תבדקו את הקצרים שלכם בתוך מערכות היחסים הפרטיות שלכם תגלו דבר מעניין, רוב רובם חוזרים ונשנים שוב ושוב באופן עקבי רק בצורות אחרות.

הדבר קורה בגלל סיבה מעניינת לא פחות, רובנו לא דואגים לעשות בדק בית תקופתי סדיר באמונות שלנו ובכך אנו נשארים תקועים עם אמונות שלא תמיד משרתות אותנו ולא תמיד רלוונטיות בחיינו.

לדוגמא אביא כאן מספר אמונות נפוצות אשר יאפשרו לי להסביר לכם כיצד תוכלו לעשות בדק בית איכותי באופן עקבי.

"מערכת יחסים זוגית מחייבת שיוויון בין שני בני הזוג". האמנם? או שיכול להיות ששני אנשים בתוך מערכת יחסים זוגית הם בני אדם שונים אשר להם סוגים שונים של יתרונות וחסרונות ולכן אפילו עדיף שיקחו על עצמם אחריות בתחומים בהם הם טובים יותר ולא יבחרו תפקידים בתוך המערכת באופן אוטומטי. (הגברים מורידים את הזבל… הנשים עושות כביסה…).

אך מה כן? כדאי לעשות הבהרת ציפיות בהירה וחדה ולראות ששני בני הזוג חיים בשלמות עם התפקיד שלקחו על עצמם. יש לעשות הכל כדי לא ליצור תיסכול ושחיקה.

 

"כדי לחיות ביחד בשלום בתוך מערכת יחסים צריך לבחור אדם עם דעות דומות לשלי".

שאלו את עצמכם באיזה תנאי מותר לכם לא להסכים? האם תמיד דעות דומות הן ערובה למערכת יחסים איכותית? או אולי דווקא השונות והדעות המגוונות הן אלו היכולות להביא לצמיחה ולהתפתחות אישית?

מה שחשוב הוא לתת תשומת לב לדעותיו של האחר וללגיטימיות של דעות רבות ושונות משלי.

 

"כסף עושה אותנו למאושרים ורק משפר מערכות יחסים".

הלוואי. כמות האנשים שאני מכיר שיש להם כסף והם אינם קרובים כלל להיות מאושרים רבה בעשרות מונים מכמות האנשים המאושרים שאני מכיר שכסף זה לא אחד הדברים שהם עשירים בו. ולכן, הלוואי וכסף היה פתרון כה קל למצב מערכות היחסים שלנו, בעניין הזה אין כמו עשיר השמח בחלקו. ברוב המוחלט של המקרים כסף רק יוצר בעיות נוספות וסיבות נוספות לריבים ולא להפך.

מערכת יחסים איכותית היא זו שאינה תלויה בכסף או על דבר חיצוני וכן מושתתת על ערכיות חסרת פשרות.

 

"לא מפסיקים לדון בבעיה עד שהיא נפתרת גם אם זה לא נעים ונעשה בדרך של ריב".

אחת הבעיות בתוך מערכות יחסים היא שמרוב שאנו שקועים בתוך האמונות שלנו ולא עוצרים לבדוק האם בשטח, במציאות, האם הן אכן משרתות אותנו, רבים המקרים בהם אנו מגיעים לקצוות שלנו באופן הרסני ביותר. האמונה הכל כך ידועה הזו שלא גומרים לריב עד שלא מגיעים להסכמה היא אחת ההרסניות ביותר שאני מכיר. כל ויכוח נוצר בגלל מחלוקת רגשית, צדקנות, חוסר הקשבה, אגו, תסכול, פחד והתגוננות. אם אתם נוטים לחשוב שמתוך רגשות כל כך מורכבים כמו אלו ניתן לפתור סכסוך – אתם בבעיה. ההפך הוא הנכון. עצרו את הדיון ולכו להרגע. לנוח. לחשוב. חיזרו לדיון אך ורק לאחר ששקלתם את הסיטואציה באופן שכלתני ובהיר. לאחר ששני הצדדים נרגעו שבו וצרו שיחת פתרונות נעימה וחברית מלאת כבוד הדדי.

 

צאו לזיהוי האמונות המובילות שלכם:

1.ערכו רשימה של אמונות מובילות אישיות שלכם על התנהלות מערכת יחסים כלשהי.

  1. אילו מהן אתם יכולים לזהות כלא משרתות אתכם? תוקעות?

3.התחייבו בתוך מערכת היחסים לשלוש פעולות בהן אתם הולכים לעשות שינוי באמונות שלכם ובפעולות הנגזרות מהן.

הרגשה או מחשבה?

אחד המשפטים המוכרים לכולנו בתוך מערכות יחסינו האישיות הוא המשפט "אבל ככה אני מרגיש ועם זה את/ה לא יכול להתווכח".

נעים מאד להכיר, ברגע זה פגשתם את אחד המשפטים המניפולטיביים ביותר המסייעים בידינו להישאר צודקים בכל מחיר, גם במחיר שלמות מערכת היחסים שלנו. וכל זאת מדוע? פשוט. כאשר אתם ואני אומרים את המשפט "ככה אני מרגיש וזה לא וכיח", אנחנו ללא כל ספק צודקים. ככה אנחנו מרגישים, זה באמת לא וכיח. ואז, לא יועילו כל ההסברים של האחר וגם אם יישבע בהן צדקו, אלף פעמים, זה לא ישנה את העובדה הלא וכיחה שככה אנחנו מרגישים.

אז מה הבעיה? בואו נפתח יחד. נעשה זאת דרך דוגמא. אומר אדם לזוגתו – "אני מרגיש שאיני יכול לבטוח בך". יכולה אז בת הזוג להשקיע שעות של הסברים, עשרות הוכחות לוגיות ועדיין, אם יבחר בן הזוג, עדיין הוא יכול להגיד בסוף – "כן, אבל ככה אני מרגיש, מה לעשות…". מאותו רגע, נגמרו הויכוחים. ברגע שהרגש הופיע, אין למחשבה הלוגית כל דרך או פיתרון. ואז קיבלנו את הדרך המושלמת להישאר צודקים בכל תנאי.

הבעיה היא שלא באמת מדובר על מה שאנחנו מרגישים, אלא בסך הכל על מה שאנחנו חושבים. בואו נחזור לדוגמא ונבין יחד. כשאומר בן האדם " אני מרגיש שאני לא יכול לבטוח בך", באיזה חלק של הגוף הוא מבצע את הניתוח שמביא אותו למסקנה הזו? כמובן שבעזרת המוח והראש. הרי אנחנו לא מנתחים  ויוצאים מסקנות באמצעות ליבנו, אלא באמצעות מוחינו ואז, מדובר בסך הכל על מחשבה. אבל אם אדם יגיד : "אני חושב שאני לא יכול לבטוח בך", הרי שמדובר על דיון פתוח משום שמחשבה היא רק דיעה ואז יכולה בת זוגו, בעולם של דיעות, להראות לו באותות ובמופתים ובדוגמאות שונות שהדיעה אינה נסמכת על רגליים יציבות, אלא נובעת אולי מאי הבנה או מניסיון עבר קשה וכדומה.

לכן, החשוב ללמוד מכך הוא שמה שאנחנו חושבים הוא רק דעתינו. יתכן שהדיעה נסמכת על מראה מקום רלוונטי ועדיין, היא רק דיעה. ניתן להתדיין עליה ואז גם יש סיכוי שלמרות הכל, לא נהיה צודקים והרי המטרה היא לא להיות צודק אלא ליצור מערכות יחסים איכותיות. שווה לבדוק טוב טוב האם זה מה שאני מרגיש או בעצם, מה שאני חושב.

ואיך עושים את זה?

  1. בכל פעם שאנו נמצאים בויכוח, ננסה להחליף את המונח "אני מרגיש" במונח "אני חושב". עצם החלפת המונח יוצרת עבורינו מרחב חדש לבדיקה ואפשרות לצמיחה במקום קיבעון.
  2. בחנו באילו מקרים אתם נוטים להשתמש במונח הצדקני ונסו לזהות מה שם שגורם לכם לחוות חוסר ביטחון בעצמכם. שתפו את בן או בת הזוג או חבר קרוב כחלק ממציאת פיתרון.

לנתח את ההצלחה

המושג הצלחה הוא אחד המושגים הפופולאריים ביותר בשנים האחרונות. אם תקישו בגוגל את המושג הצלחה תקבלו מעל ל 1,700,000 אזכורים. כולם רוצים להצליח, להיות מצליחנים, לחוש את פסגת העולם. אבל האם ומתי בפעם האחרונה ניתחתם את המושג ההצלחה?

רוב בני האדם כשהם שומעים את המושג הזה "הצלחה", חושבים מיד על ההקשר הפיזי של המילה, משמע יותר כסף, יותר תארים, סטאטוס גבוה יותר, רכב ובית גדולים יותר. זהו אכן חלק מהמושג הצלחה אבל האם זהו המימד היחיד? האם המצליחנים הם אותם אלו אשר משיגים יותר דברים פיזיים? יותר דברים חומרים? יותר עיטורים המעידים על איכותם?

במושג הצלחה יש חלק נוסף, חשוב לא פחות, והוא הצלחה ערכית. הצלחה ערכית מתייחסת להצלחה שלנו במערכות יחסים, בחברויות, בשיתוף הפעולה שאנו מסוגלים ליצור עם האחר, בסובלנות שלנו ובשירות שאנו מעניקים לסביבתנו.

לא באמת ניתן להפריד את שני החלקים שמרכיבים את המושג הזה, וגם לא בטוח שצריך. הצלחה במלואה היא גם וגם, שלם אחד גדול. כל כך רבים האנשים המוכרים גם לי וגם לכם שהם מאוד מצליחים בעניין הפיזי, הם עשירים, ידועים ומוערכים, אך כשקצת בודקים לעומק את רמת שביעות הרצון שלהם מחייהם מגלים בור עמוק של עצב, בדידות וכאב. כמה מהפרופסורים הגדולים והחכמים ביותר שהכרתי, ששמם הולך לפניהם והם אגדה בחייהם, לא החליפו מילות אהבה אינטימיות עם נשותיהם כבר שנים, אז כמה יכולה להיות שווה תעודה על הקיר והערכה אקדמית אם המחיר האנושי שלה הוא גבוה כל כך. מנגד, ישנם כל כך הרבה אנשים שלא סיימו תואר ראשון בחייהם, לא בילו יום באקדמיה וגם הצד הכלכלי שלהם ממש לא מפואר ועדין הם חשים הכי עשירים ומאושרים בעולם.

שאלה נוספת וחשובה לא פחות היא, מה יוצר את מה? מה קדם למה? ההצלחה הפיזית את הערכית או להיפך? ברוב המקרים ניתן לראות שהצלחה ערכית מועילה ומקדמת מאוד את ההצלחה הפיזית. כלומר, אנשים בעלי תודעה ערכית גבוהה ומוכחת במערכות יחסים יוצרים ביתר קלות הצלחה פיזית חומרית. דוגמא המסבירה זאת בפשטות היא להסתכל על עובדים. קחו עובד שמתפקד בסביבת עבודה כוחנית, ללא פרגון וללא יצירתיות, מה יהיו תוצאותיו? לרוב מאוד קטנות. לעומת זאת קחו את אותו עובד ושימו אותו בסביבת עבודה כיפית, מפרגנת, מעריכה ומעודדת יצירתיות, מה תראו אז? פריחה ושגשוג. יהיה לו כיף ותוצאותיו הפיזיות וכן ההספק והמוטיבציה שלו יגדלו בהתאם.  

לעולם יהיה קל לנו יותר ליצור הצלחה פיזית חומרית כתוצאה ממרחב מפותח ופורה של הצלחה ערכית. הצלחה ערכית היא הבסיס ליצירת כל דבר. ממערכות יחסים מאושרות ומספקות ועד כסף, הכרה וחיים נוחים יותר. כשאנו פועלים מתוך נקודת מוצא של הצלחה ערכית, דבר נוסף שאנו מרוויחים זה את הדרך אל המטרה שלנו ולא רק את ההישג של המטרה עצמה. אם בדרך לייצר יותר כסף אני גם מרוויח יחסי אנוש מופלאים, חברות, שיתוף פעולה יצירתי וכיף, בהרבה פעמים הכסף או המטרה הראשונית כבר הופכת משנית לצד הרווחים האנושיים שיצרתי.  

יש כל כך הרבה דרכים ליצור הצלחה ואין דרך אחת נכונה. יש כל כך הרבה סוגים של הצלחות ואין הצלחה אחת שערכה גבוה יותר משל אחרת. כל מטרה שאתם מציבים לכם ואחר כך עושים דרך כדי להגיע אליה ואז מגשימים אותה היא הצלחה. הדבר הכי חשוב לזכור הוא שהצלחה פיזית ללא הצלחה ערכית היא איננה שלמה וגם לא תמיד כזו נעימה ומענגת. והצלחה ערכית ללא הצלחה פיזית עלולה לעיתים לא לספק אתכם במלואה.

איך יוצרים הצלחה שלמה?

  1. בררו באילו מקרים אתם חווים פספוס באחד המרחבים הצלחה פיזית או הצלחה ערכית?
  2. בכל מקרה שכזה שאלו עצמכם: "מה יהווה הצלחה עבורי"?
  3. בחרו 3 פעולות שיועילו לכם ליצור את המרחב החסר וצאו לעשייה.

מגרש החיים

אחד הדברים החשובים שצריך לדעת כשנכנסים לתהליך של התפתחות אישית ובמיוחד בתהליך אימון הוא שמטרתו היא העלאת הכושר של המתאמן. מה זה בדיוק אומר? בדיוק כמו שחקני כדורגל או כדורסל או כל מקצוע ספורטיבי אחר, תהליך האימון בהקשר הרחב ביותר עוסק בשיפור היכולות, כלומר הכושר של האדם באותה יכולת ספציפית. כדורגלנים מתאמנים בהעלאת כושר המשחק שלהם, היכולת שלהם להכניס את הכדור לשער למשל, לעלות את מהירות הריצה שלהם. בני אדם שנכנסים לתהליך אישי של התפתחות בוחרים את היכולת שהם מעוניינים לשפר ולהעלות בה את הכושר.

כאמור כדי להעלות כל כושר, מכל סוג, צריך להתאמן. מהו התנאי ההכרחי כדי להעלות את הכושר? לעשות! ולא סתם לעשות. צריך לשחק. לשחק את המשחק. חשבתם פעם מה זה אומר בשבילכם לשחק את משחק החיים שלכם? זה אומר שצריך לעשות, להשתתף, לעיתים גם לקחת סיכונים, להעז, "להתלכלך", לצאת מ"אזור הנוחות", להתאמץ, להזיע, להשקיע, ללכת עד הסוף ולא לוותר. מהו הרווח האפשרי שלכם כשאתם משחקים את משחק החיים שלכם עד הסוף? כשאתם על המגרש כל כולכם? הניצחון! האפשרות להגשים את מי שאתם ואת המטרות שלכם, וזהו רווח עצום.

הצעד הראשון בדרככם לניצחון הוא להיות שחקנים פעילים ב"מגרש" שבו בחרתם לשחק.

רבים מאיתנו מנסים לחמוק מכישלון, מטעויות, מניסיונות כלשהם והכול כדי לא לכאוב את ה"הפסד". רבים עושים כל שהם יכולים על מנת להישאר מחוץ למגרש. מה הם עושים? הם נשארים ישובים על הגדר, צופים מן הצד. לא עושים, לא מתלכלכים, לא מנסים וכמובן לא מסתכנים, אבל מה הם עושים בזמן הזה? הם לא מפסיקים לבקר, לשפוט, לקטר. לעיתים הם מאשימים את האחר, מי שהוא לא יהיה, הלקוחות, הכפופים להם, המצב במשק, בת \ בן הזוג שלהם ומה לא…

אריק, אחד מחברי הטובים נקלע לסיטואציה כלכלית לא פשוטה. עסק לשיווק מוצרי חשמל שבבעלותו נקלע לקשיים ובמשך שבועות ארוכים הוא היה עסוק בלהוכיח לעולם שכולם לא בסדר, הוא ביקר ללא הרף את התנהגותה של אישתו, שפט בחומרה את שותפו והיה עסוק כל אותה העת בלבכות את מר גורלו. היו פעולות רבות שהוא יכול היה לעשות כדי לשפר את מצבו: למכור חלק מהסחורה בהנחות גדולות כדי לצמצם הפסדים, לבצע פעולה פרסומית מהירה, להכריז על יום הנחות ענק וכדומה, אבל הוא פשוט לא עשה כלום. לו היה מקדיש מחצית מהאנרגיה שהשקיע ב"מה לא בסדר" בלהיות "שחקן" במגרש החיים שלו, היה חוסך מעצמו ימים רבים של כאב וסבל.

אז למה בעצם אנחנו בוחרים פעמים רבות לצפות מהצד ולא לקחת חלק ב"מגרש" החיים שהוא המגרש שלנו? לא יכול להיות שלא אכפת לנו מעצמנו?! לעיתים ההרגלים חזקים מאיתנו. אנחנו מעדיפים לא להסתכן, לא להחליט, לא לבחור וכך, לא להיות חלק משמעותי במשחק החיים שלנו. בשלב הזה אנחנו נכנעים לאזור הנוחות שלנו ואנו נשארים מוגנים בתוך מרחב מוכר ובטוח לכאורה. כצופים מהצד, ההשפעה שלנו על המתרחש בחיינו שולית, והסיכוי שלנו להגשמה ולהשגת פריצת דרך משמעותית שואף לאפס. המרחב ה"מוגן" מספק לנו תחושת בטחון לכאורה אך לאורך זמן אנו מאבדים כל יכולת אמיתית להשפיע על חיינו, שהו בדיוק השלב שבו הנסיבות מתחילות לשלוט בנו. מי שמורגל במרחב הזה יודע שלאורך זמן עולות יותר ויותר תחושות של תסכול, תקיעות, אכזבה והחמצה.

לעומתם, המתורגלים בלשחק את המשחק, בלהיות חלק פעיל בתוך חייהם מדווחים על  חדוות עשייה, השפעה, כוח, העזה וסיפוק. אני לא מכיר דרך אחר  "לנצח במשחק" מבלי "לעלות על המגרש". נכון, לא תמיד ניתן לנצח. יש משחקים שמסתיימים בתוצאות מאכזבות, אבל אם תתמודדו, תהיו על המגרש, תתאמצו, תנסו ותעזו שוב ושוב, אין סיכוי שלא תהיו אלופים בסוף.

התהליך של אורן הוא אחד התהליכים שזכורים לי היטב. אורן הגיע כאשר הוא מאוכזב ומיואש מעבודתו וזאת מכוון שלטענתו עמיתיו אינם עושים את עבודתם כשורה ולכן אינו יכול לבצע את עבודתו. אורן העלה מספר רב של נקודות שבהם העסק שבו הוא עובד לא מתנהל בצורה מקצועית ועושה המון טעויות מול לקוחות והוסיף שגם השכר "לא משהו".שאלתי אותו על מה הייאוש ולמה לא להתפטר? אורן השיב שאינו מוכן לעשות דבר. בימים שעברו אורן הבין שעליו לבחור לכאן או לכאן, עליו לעשות – להתפטר או להתחיל להיות מעורב יותר במקום העבודה שלו. אורן כתב מספר פתרונות וישב לשיחה עם בעל העסק. היום הוא מנהל את תחום השירות בחברה שהגדילה את רווחיה בשנים האחרונות.

אז מה עושים?

  1. רשמו היכן אתם מזהים בחיים שלכם שאתם רק צופים מהצד, שופטים או מבקרים?
  2. הסתכלו מה ההפסד שלכם, המחיר? : מה אתם חווים במקומות האלו ? מה התוצאות שאתם מקבלים?
  3. רשמו מה לדעתכם תוכלו להרוויח אם תתחילו להיות מעורבים, לעשות, "לעלות על המגרש", לשחק?
  4. בחרו תחום בו אתם רוצים לעשות שינוי ולהיות שחקנים, רשמו סדרת פעולות שבועית שמביאה לידי ביטוי את בחירתכם החדשה, הקפידו לבצע פעולות אלו ולדווח לעצמכם מה הרווחתם? מה השתנה? אילו תוצאות קיבלתם בעקבות הבחירה להיות שחקנים?