פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו מנסים לבחור כיצד להעביר מסר מורכב או לא פופולארי, באופן ישיר או באופן עקיף. כביכול, התשובה ברורה מאליו. מה יותר נכון, פשוט ואמיתי מלדבר בישירות? פשוט להגיד את אשר חשוב לנו או את אשר על ליבנו? הרי בכך שאנו מדברים בישירות ללא תוספות, אנחנו מתקשרים בצורה האותנטית ביותר ולפיכך גם האמיתית ביותר.

ובכן, התשובה איננה כל כך פשוטה. ניתן לתת לכך דוגמאות רבות. לדוגמא, ייתכן ואנו חושבים שבן או בת זוגנו התלבשו בצורה שאינה מחמיאה להם. בהחלט יתכן שדווקא הפנייה הישירה דוגמת "אתה נראה רע כשאתה לבוש ככה!", היא צורת הפנייה המוטעית ביותר בהקשר הנ"ל, שהרי פנייה שכזו יכולה לפגוע באחר ובמקום לתת לו פידבק רלוונטי אנו אוטמים את אוזניו וגורמים לו סך הכול למפח נפש. דוגמא נוספת – דווקא פנייה של מנהל לעובדו "עשית עבודה גרועה" היא פנייה שעלולה פעמים רבות לשתק אותו ולא זו בלבד שלא תתרום לשיפור ביצועיו, אלא להיפך, תתרום לחוסר בטחונו ותפגע בתוצאותיו לטווח הארוך.

לפיכך, עלינו לבדוק תמיד מה הדרך העדיפה דרך מימד נוסף והוא מימד האפקטיביות, שזה אומר: מה הדרך הקצרה והיעילה ביותר להעביר את המסר על מנת לקבל את התוצאה הטובה ביותר. לדוגמא, לעיתים כאשר אנו רוצים להעביר מסר לא פופולארי או ביקורתי, לפני שאנחנו מעבירים את המסר עצמו באופן ישיר, חשוב לפתוח במשפטי הקשר כלליים שיאפשרו למקבל הפידבק להקשיב ולא לאטום את אוזניו ולהתגונן. וכך, אם ברצוננו לבקש מבן או בת זוגנו לעזור לנו יותר בעבודות הבית, וזאת מכיוון שלעניות דעתנו בכל יום אנו לא מקבלים עזרה שכזו או לא מקבלים אותה מספיק, רצוי לא להעביר את המסר באופן ישיר ולהגיד "את/ה לא עוזרים לי וזה מאד מכעיס אותי", אלא ראשית ליצור הקשר איכותי ביחס למערכת היחסים : "מכיוון שמערכת היחסים שלנו חשובה לי, וזה נכון בעיני תמיד לשתף אחד את השני כשמשהו מפריע, אני מבקש/ת שתעזור/י לי יותר בעבודות הבית כי אני מוצא/ת את עצמי עייף/ה מאד בסוף היום". דווקא גישה שכזו, למרות שהיא עקיפה יותר ודורשת מעט יותר השקעה, באופן מעט פרדוקסאלי, תהיה יעילה יותר ותייצר תוצאות טובות יותר במערכת היחסים בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

ניתן להבין זאת טוב יותר על פי הסתכלות על היקום הפיסי שסביבנו, לדוגמא על מערכת הכבישים ומסילות הברזל. פעמים רבות אנו נראה הנחת תוואי מסביב להר מסוים ולאו דווקא בדרך הישרה והקצרה ביותר. מדוע זאת? ייתכן ממספר טעמים. יכול להיות שמבנה האדמה הסלעי גורם להעדפת הדרך העקיפה. ייתכן שהעברת הדרך במיקום הקצר ביותר תפגע בבעלי חיים נדירים וייתכן שמדובר בסכנת התמוטטות וכדומה. הדוגמא מסבירה את מכלול השיקולים האפשריים כאשר בוחנים סוגיה מסוימת, כאשר לא בהכרח הדרך הקצרה ביותר היא העדיפה.

מניסיוני לאחר שנים רבות של אימון וליווי תקשורתי עם בני אדם, משפחות ועסקים, למדתי כי המסר היעיל ביותר הוא זה שנבחן ראשית ביחס לתוצאה המבוקשת וגם אם מסלול חשיבה שכזה מחייב אותנו להכנה מראש, התבוננות ואיתור תקלות אפשריות, המאמץ שווה בהחלט כאשר התוצאות משתפרות ללא היכר. צריך לזכור  : תקשורת מתמקדת ב"איך" ולא ב"מה". מניסיוני הרחב פעמים אינספור ראיתי איך מפספסים את המהות בגלל היעדר השקעה מספקת באיתור ה"איך" היעיל ביותר.

אז איך בוחרים?

1. לפני העברת מסר כלשהו, ראשית חשבו האם העברת המסר הישיר עלולה בעיניכם לפגוע באדם שמולכם.
2. במידה ולא, תמיד העדיפו את המסר הישיר.
3. במידה וכן, בחנו כיצד להעביר את המסר כך שלא תיווצר פגיעה.
4. בכל פעם שהעברתם מסר פוגעני, לאחר רגיעת הרוחות נסו לברר כיצד היה ביכולתכם להעביר את המסר בצורה כזו שהפגיעה הייתה נמנעת. למדו מכך למען המקרים הבאים.